מחקר קושר את הכוכב האדום לתכונות התנהגות נמרצת 

יתכן ואתם מבוגרים מספיק כדי לזכור את מורין או’הרה, השחקנית האירית היפהפייה, שערה האדום, עיניה הירוקות ועור הפורצלן הלבן שלה היו מסנוורים כל כך, עד שכונתה “מלכת הטכניקולור” על ידי הרברט קלמוס, האיש שהמציא את שיטת הצבע בסרטים.

ראשה המלא בשיער אדום בעל נמרצות מסוכנת של או’הרה לא היה נכס רב בהרבה מהסרטים בשחור לבן שעשתה בתחילת דרכה. אבל שערה היה מרהיב על ראשה של מרי קייט דנהר ב”איש השקט”, הסרט הקלאסי שבו היא כיכבה לצדו של האגדה ההוליוודית ג’ון ויין.

בסיפורו, דמותו של ויין, שון תורנטון, חוזרת מאמריקה לאירלנד כדי להחזיר לעצמו את ביתו ולברוח מעברו. עינו של שון נתפסת על ידי מרי קייט, נערה יפה אבל ענייה, שהיא אחותה הצעירה של דנהר, בעלת המזג החם “האדום”, שעושה כמיטב יכולתה על מנת לתקוע טריז ביניהם.

סיפור אהבה נוצץ זה זכה באוסקר על הבמאי שלו, ג’ון פורד ב -1952. בדמותה בסרט, שתיארה לעתים קרובות כחביבה עליה, או’הרה לא עשתה דבר כדי לפגוע במוניטין או במסתורין של ג’ינג’ים נועזים ובעלי רצון חזק בעולם. על פי הדיווחים, לאורך כל חייה, הזדהתה או’הרה עם הגיבורה העצמאית והחצופה שהיא הציגה עם כזו להבה על מסך הכסף.

“אהבתי את מרי קייט דנהר”, אמרה פעם לכתב הוליווד. “אהבתי את הגיהינום והאש שבה. היא הייתה גבירה נהדרת, קשוחה ולא נתנה אחרים לדרוך עליה”.

אנרגיית האש הארכיטיפית

אסטרולוגים מקצועיים האמינו זה זמן רב שהם יודעים מהיכן האנרגיה הארכיטיפית הלוהטת הזו מגיעה. זה יהיה כוכב הלכת האדום מאדים, מקור נמרץ, תחרותי ולוחמני של אנרגיה שמימית דליקה. המקום שבו האנרגיה של מאדים עובדת במפת הלידה היא היכן שהאסטרולוגים מחפשים תמיד זיקוקים מסוג זה או אחר.

על פי כמה הסברים, האדמונית הסטראוטיפית אמורה להיות חמומת מוח, סוערת, דרמטית, עצבנית ורגישה. בתמיכה לטענות אלו, זיהתה הקהילה הרפואית רגישות גנטית לכאב (ראו מקורות למטה) בקרב ג’ינג’ים. רגישות זו לכאב פיזי יכולה להשפיע על הטמפרמנט ויכולה להפוך בקלות להפכפכות ואי יציבות, הם מציעים.

זה, ללא ספק, נכון. אבל אסטרולוגים מציגים טענה מרשימה המקשרת ג’ינג’ים עם הכוכב הרביעי מהשמש. אם התכונות המתארות את מאדים מדויקות, הכוכב חייב בהכרח לתפוס מקום בולט במפות הלידה של הג’ינג’ים.

בשנת 1988, האסטרולוגיות החוקרות ג’ודית היל וג’אקלין תומפסון פרסמו את התוצאות של מחקר סטטיסטי שכותרתו פשוט ‘מאדים וג’ינג’ים’. המחברות ציינו כי צבע השיער הוא מאפיין של הופעה אישית חיצונית, אשר אסטרולוגים באופן מסורתי מקשרים למזל העולה על האופק המזרחי של מפת הלידה.

האופק משתנה כל הזמן עם סיבוב כדור הארץ, נוסע 360 מעלות דרך 12 סימנים אסטרולוגיים, בתוך 24 שעות. אז מאדים (וכל כוכב לכת אחר) ניתן לצפייה עולה מעל או מתחת לאופק בשלב כלשהו במהלך כל תקופה נתונה של 24 שעות. אם מאדים הוא אכן כוח החיים האנרגטי שאסטרולוגים מתארים, והמזל העולה משפיע על המראה האישי כמו שאסטרולוגים אומרים, סביר להניח שניתן למצוא את כוכב הלכת האדום על או ליד האופק במפות הלידה של ג’ינג’ים לעתים קרובות יותר מהצפוי במקרה.

אסטרולוגיה היא מערכת סימבולית מורכבת וג’ינג’ים הם מורכבים מדיי מכדי להיות מאופיינים על ידי חתימה אסטרולוגית אחת. לא לכל הג’ינג’ים יש מאדים עולה במפות הלידה שלהם, ולא כל מי שנולד עם תמונה פלנטרית זו הוא ג’ינג’י. עם זאת, ההשערה של היל ותומפסון הייתה כי אנשים עם שיער אדום צריכים להיוולד עם מאדים בתוך 30 מעלות של המזל העולה שלהם לעתים קרובות יותר מאחרים. לעומת זאת, כוכב הלכת האדום צריך להיראות בתוך 30 מעלות מהאופק המערבי בתדירות נמוכה יותר בהשוואה לקבוצות ביקורת אקראיות המאוכלסות על ידי לא-ג’ינג’ים.

סיכויים מרשימים

במחקר המקורי של 500 ג’ינג’ים, האסטרולוגים מצאו 136 ג’ינג’ים (או 27.2%) שמאדים היה אצלם בתוך 30 מעלות מן האופק, גבוה משמעותית מהאחוז שנמצא עבור קבוצות הביקורת האקראיות. בקרב הלא-ג’ינג’ים ירד האחוז באופן משמעותי ל -16.9% ול -19.4%. החוקרים חישבו את הסיכויים במיליון לאחד כנגד הסבירות שהתוצאה התרחשה במקרה.

היל ותומפסון מצאו גם כי מאדים נמצא בתוך 30 מעלות מהאופק המערבי (השקיעה) רק 9.8% מהזמן במפות הלידה של ג’ינג’ים, בהשוואה ל -16.9% ו -19.4 אצל לא-ג’ינג’ים בקבוצות הביקורת. באופן משמעותי, הסיכויים שמאדים יופיע בתדירות נמוכה יותר באופק המערבי במפות הלידה של ג’ינג’ים חושבו ב -350,000  לאחד. שתי התוצאות היו גבוהות יותר באופן מובהק מאשר היחס בין 95 ל -1 לצורך הצגת מובהקות סטטיסטית.

בסקירה שנערכה לאחרונה על מחקר ‘מאדים וג’ינג’ים’, אומר חוקר האסטרולוגיה הקנדי, קנת מקריצ’י McRitchie, שהמחקר של היל ותומפסון מעניין במיוחד משום שהוא מקשר תכונות אסטרולוגיות מרומזות עם תכונה פיזית מפורשת. חשוב לציין, שהתוצאה שוכפלה על ידי מבדקים עוקבים והיא עמדה באתגרים קריטיים שונים, כמו הטענה שניתן להסביר את התוצאה על ידי גורם שקיעת- מאדים.

מקריצ’י מסביר כי הארטיפקט הספציפי הזה נובע מהעדפה דמוגרפית קלה של לידת תינוקות בסמוך לזריחה, ואת הנטייה האסטרונומית קלה של מאדים להיות ממוקם ליד השמש בשמים. בתגובה לביקורת זו, היל ותומפסון הגישו את נתוני הניסוי שלהם לבדיקות עצמאיות על ידי בוורלי סטפרט, דוקטורט ועמית המחקר מייקל או’ניל. הצמד אימת את הדיוק של הניסוי והצליח להוכיח כי גורם שקיעת- מאדים תרם לווריאציה של פחות מאחוז אחד, דבר שלא הסביר את הממצאים הניסיוניים.

במאמר שפורסם באתר האינטרנט www.astrologicalreviewletters.org מקריצ’י מתאר מאמצים מוצלחים שונים כדי לשכפל את התוצאות של היל ותומפסון. מה שהוא מוצא מסקרן במיוחד לגבי המחקר הוא שהוא מציע “אפשרות ברורה של ניסויים הממנפים לחלוטין גורמים ביוכימיים ידועים”.

“שיער אדום דורש רמות גבוהות של Trichosiderin וזה ניתן לכימות במדויק מדגימות שיער. קנה המידה של רמות Trichosiderin יכול להיות מתואם היפותטית עם מאדים. כמו כן, גורמים גנטיים לשיער אדום ידועים והם יכולים להיות מוערכים במפורש מדגימות DNA שיסופקו על ידי המשתתפים”.

“באופן כללי, מחווני הדנ”א מופיעים כבעלי מאפיינים ומורכבות משותפים המיוחסים בדרך כלל לחתימות אסטרולוגיות, בכך שהתכונות שהם נושאים אינן באות לידי ביטוי תמיד באותו אופן, ויכולות להיות גם תצורות רבות הקשורות אליהם. התחשבות בדנ”א ובאסטרולוגיה יחד במחקר רב-תחומי של שיער אדום עשויה להתחיל לענות על שאלות רבות שטרם נפתרו בשני התחומים “.

למאמר המקורי הכנסו לקישור 

תרגום: גלי ליבנה

מתוך וויקיפדיה – ג’ינג’ים:

  1. ^ , Edwin B., et al. “Anesthetic Requirement Is Increased in Redheads” Anesthesiology: Volume 101(2), August 2004, pp 279-283.
  2. ^ “Red heads suffer more pain”, NewScientist.com news service, 15 October 2002
  3. ^ Liem EB, Joiner TV, Tsueda K, Sessler DI. Increased sensitivity to thermal pain and reduced subcutaneous lidocaine efficacy in redheads. Anesthesiology. 2005 March;102(3):509-14.