מישל גוקלן Michel Gauquelin היה בוגר החוג לסטטיסטיקה ופסיכולוגיה בסורבון, אשר יחד עם אשתו פרנסואה, ניהל את הגוף המשמעותי ביותר של מחקר סטטיסטי באסטרולוגיה עד כה. בעוד עבודתו אינה מבוססת על כמה קנונים של אסטרולוגיה מסורתית, היא מצדיקה באופן בלעדי את ההנחה הבסיסית של האסטרולוגיה: שיש קשר בין עמדות כוכבי הלכת ברגע הלידה לבין הכיוון של חיי האינדבידואל.
המחקרים של גוקלן נמשכו על פני תקופה של 23 שנים (1949-1973) ועסקו במחקר על שאלות של לימודים מקצועיים, לימודי תורשה ומחקרי אופי. עד כה, המחקרים שקיבלו את ההתעלמות הגדולה ביותר היו קשורים למתאמים בין המיקום של כוכב לכת במפת הלידה לבין המקצוע שבחר האדם. בשל תוצאות משמעותיות וחיוביות ביותר, המפורסם ביותר מבין מחקרים אלו הוא זה הידוע בכינויו "אפקט מרס".
ממצאי המקצוע הראשוניים במחקרו של גוקלן היו מעורבים בשני מחקרים: זה שכלל קבוצה של 576 מפות לידה גילה קשר בין מרס לבין סאטורן עם רופאים ברמת סיכוי של אחד למיליון. המחקר השני שכלל 508 מפות לידה גילה את אותן תוצאות עבור מקצועות אחרים המקשרים אותם עם כוכבי הלכת שאליהם הם קשורים באופן מסורתי: מרס עם ספורטאים, סאטורן עם מדענים, הירח עם סופרים ויופיטר עם שחקנים ופוליטיקאים. הממצאים האלו חלים רק על אנשי מקצוע בולטים ולא היו נוכחים במפות של אנשי מקצוע ממוצעים. רמת החשיבות של חלק מהקשרים הללו הייתה גם בסיכוי של אחד למיליון. המחקר פורסם ב- 1955, בספרו L'Effect des Astres, שם טען מישל כי מה שהוא הוכיח לא היה עדות לאסטרולוגיה, אלא להשפעה שמימית אחרת. עמיתיו האקדמיים התעלמו מעבודתו זו עד שמישל החליט על ביקורת עמיתים מקצועיים.
הספקנים מגיבים
לאחר שידולים רבים על ידי גוקלין לביקורת עמיתים, הביקורת הראשונה הגיעה ממרסל בול, סופר מדע צרפתי ידוע וחבר הוועדה הבלגית לחקר תופעות פאראנורמליות (ועדת הPARA הבלגית). ההתנגדות העיקרית שלו הייתה כי המחקר השתמש רק בנתוני הלידה מצרפת, שלטענתו הביאה להצלחה מקרית. אילו היה גוקלין בוחן מפות לידה ממדינות אחרות, לפי ההיגיון של בול, התוצאות לא יהיו טובות יותר ממקריות! כל סטטיסטיקאי ידע שההתנגדות הייתה מגוחכת מבחינה סטטיסטית. פרופסור דאוביליה, פרופסור לפיסיקה קוסמית במכללת צרפת, השיב כי המתאם הוא תוצאה של גודל מדגם לא מספיק.
תשובותיו של גוקלן
מישל ענה על שני האתגרים (למרות שהראשון היה ביקורת לא הגיונית) על ידי איסוף מאגר של 25,000 רשומות לידה בגרמניה, איטליה, בלגיה והולנד. (אנגליה לא רשמה אז את זמני הלידה). התוצאות של מחקר השכפול עם הנתונים אירופיים היו זהות ומשמעותיות באותה מידה, ומראות את אותם כוכבי לכת בסקטורים מרכזיים במפת הלידה, המתואמים עם מעמד בולט במקצועות ספציפיים. היו כמה וריאציות לאומיות, אבל התוצאה חזרה באופן משמעותי באותו כיוון כמו המחקר המקורי. קבוצת ביקורת של מקצועות שאינם דורשים מומחיות לא הראתה כל השפעה. המחקרים האירופיים פורסמו ב -1960 ב- Les Hommes et les Artre, כאשר גוקלן עצמו נושא בעלויות.
מחקרי התורשה
במהלך שנות השישים נערך מחקר מקיף נוסף, שבחן יחסים אסטרולוגיים בין הורים לילדיהם. המדגם בגודל 30,000 של אזרחים צרפתים רגילים וילדיהם גילה כי כאשר להורים היו כוכבי לכת מסוימים בסקטורים 1 ו 4 של המפות, לילדיהם היו עשויים להיות גם כן אותם כוכבי לכת באותם הסקטורים. המתאמים בין כוכבי לכת מסוימים – כמו הירח, ונוס, מרס, יופיטר ו סאטורן – היו חזקים בסדר הזה. רמת החשיבות הייתה 1 מיליון ל -1. לידות בניתוח קיסרי לא הראו דפוס זה.
מחקרי תכונות האופי
בשנות ה -70, לאחר מכן, גוקלין ניהל מחקרים על תכונות אופי, אשר קיבצו את 4 המקצועות שנחקרו בעבר על פי תכונות אישיות – שנאספו מהנתונים הביוגרפיים – שהרכיבו פרופיל לכל מקצוע. התוצאות קשרו את הפרופילים עם אותם כוכבי לכת באותם הסקטורים. פרופילים לא טיפוסיים גם נמצאו מתואמים לשלילה עם הסקטורים המשמעותיים. בשנת 1980, מחקר זה שוכפל באמריקה, והניב תוצאות חיוביות זהות.
גוקלן נגד ועדת הPARA הבלגית (1965)
חמש שנים לאחר שהתייחס להתנגדות הדמוגרפית המגוחכת של הוועדה הבלגית למחקריו המקצועיים המקוריים שלאחר מכן התעלמו מהם, גוקלן הציע שוב לשכפל את אפקט מרס במחקר על ספורטאים אלופים, הן על ידיו והן על הוועדה. הפרטים הפרוצדורליים סוכמו, וכל צד ביצע בדיקות משלו, התוצאות של שני הצדדים תאמו בדיוק את ממצאי הניסויים המקוריים של גוקלן. הוועדה נמנעה מלפרסם את ממצאיה עד שגוקלן החליט לפרסם את ממצאיו שלו. אף על פי שלא היו מסוגלים לזהות בעיות כלשהן במתודולוגיה שהסכימו לה, הוועדה הסבירה בכל זאת את התוצאות כתוצר של טעות דמוגרפית שאותה לא זיהו ולא מצאו לה ראיות.
המחלוקת של גוקלן הגיעה לארה"ב ב -1975, כאשר מניפסט התוקף את האסטרולוגיה וחתום על ידי 186 מדענים בולטים הופיע במגזין ההומניסט. גוקלין מצא שעבודתו הותקפה בבורות ונאלץ להגן עליה באמצעות תשובתו לפרסום המדעי. פרופסור למדע סטטיסטי בהרווארד וחבר בוועדה לחקירה מדעית של תופעות על טבעיות (CSICOP להלן) בשם מרווין זלן התערב בדיון והציע מחקר משלו לבדיקת "השגיאה הדמוגרפית" שהוועדה הבלגית טענה שנמצאת. מבחן זלן, כפי שהתפרסם, בחן מפות לידה של אנשים ממוצעים שנולדו באותו יום ומיקום כללי כמו אלופי הספורט במחקר אפקט מרס של גוקלן. הרעיון היה שאם ההשפעה תהיה בגלל הדמוגרפיה ולא כוכבי הלכת, אותו אפקט יופיע עם אזרחים מן השורה. התוצאות לא רק שהצדיקו את גוקלן, אלא גם הרסו את הטענה הדמוגרפית אחת ולתמיד. מכיוון שלא רצו לפרסם ממצאים התומכים באסטרולוגיה, ה- CSICOP שינו את הכללים מחדש וסובבו את המחקר של הלא- אלופים לתוך בחינה מחדש של אפקט מרס על ספורטאים אלופים. בידיעה שקבוצת 303 תראה אפקט, קבוצת המבחן הייתה מחולקת לדגימות משנה קטנות יותר, כדי לפורר את האפקט ולהפכו לחסר משמעות. עם זאת, דו"ח KZA (קורץ, זלן, אבל) לא יכול היה להסתיר את הריח של התנהגות לא מדעית.
השכפול אמריקאי (1979-80)
בידיעה כמה רע מבחן זלן גרם להם להיראות, דו"ח ה- KZA למסקנה כי דרוש שכפול אמריקאי עם מישהו אחר מאשר גוקלן שיאסוף את הנתונים הדרושים. גוקלן קיבל זאת בשמחה וסיפק ל-CSICOP את הנהלים המדויקים אשר לפיהם עבד במחקרו אפקט מרס. תנאים אלו דרשו שהמדגם יכלול רק אלופי ספורט בולטים, שכן ההשפעה לא הייתה קיימת אצל אנשי מקצוע לא ידועים. פול קורץ (יו"ר CSICOP) אסף את הנתונים והאסטרונום דניס רולינס ערך את הניתוח הסטטיסטי. כשקורץ שלח לרולינס את הנתונים (וכסף מזומן) הוא ביקש מרולינס שייתן לו חוות דעת תקופתית חסויה לגבי בתוצאות. ככל שקבוצות השמות נכנסו, המדגם לאחוזים להמצאות מרס באזורי המפתח המשיך לרדת בירידה מסתורית. מה שהיה בתחילה תוצאה צפויה של 22% עבור קבוצה ראשונה של שמות, ירד לא רק ל- 16% הצפויים במקריות, אלא הסתיים ב 13% (מתחת למה שמקריות תציין p = .02) עם הגשת 82 תוספות מאוחרות שקורץ "שכח בטעות" לשלוח. באופן טבעי, הממצאים המדווחים שפורסמו בסקפטיקל אנקווירר לא אישרו את עבודתו של גוקלן.
דניס רולינס ו-sTARBABY
לא היינו מודעים לתעלולים שמאחורי הקלעים שהוצגו על ידי CSICOP, וייתכן שהיינו מוצאים את הממצאים האמריקאים הן של מבחן זלן והן את שכפולו של מחקר אפקט מרס לגיטימיים לחלוטין, אלמלא החרם על אחד מחבריהם המעורבים, דניס רולינס. המרירות בין Rawlins וה CSICOP החלה עם מבחן זלן והמשיך דרך מחקר שכפול גם בזמן שהוא עצמו ניהל את הנתונים הסטטיסטיים. דיווחו האישי של רולינס על האירועים שהתרחשו במהלך חקירות גוקלן מספק עדויות לכך ש- KZA ידעו שהם נמצאים בצרות ולא רק שחיבלו במכוון במבחן זלן, אלא גם פגעו בנתונים במחקרי השכפול.
התוצאות
גוקלן אתגר את המחקר בסדרה של התכתבויות רבות אשר פורסמו באופן סלקטיבי וערוך בסקפטיקל אינקווירר. רולינס לא הורשה על ידי המגזין להשמיע את קולו (hence, the sTARBABY publication in the 1981 issue of Fate magazine). מחקרים עוקבים אובייקטיביים של ההיסטוריון פטריק קארי הגיעו למסקנה שהמחקר האמריקאי לא היה שכפול לגיטימי של מחקרו של גוקלין, מה שהביא את גוקלין להציע שכפול אירופי חדש עם כללים רשמיים וחוזה אימות בלתי חדיר. כאשר הוא לא קיבל תשובה, גוקלין ביצע את המחקר עצמו עם התוצאות הצפויות כרגיל שהוא ואחרים השיגו אינספור פעמים בעבר. פתאום CSICOP התעוררו רק כדי לתקוף את המתודולוגיה לאחר מעשה. ב"הערכה מחדש" שפורסמה בסקפטיקל אינקווירר KZA הודו בדרגות שונות של רשלנות בטיפול של המחקרים האמריקאים ובאי ציון כי מחקר זלן למעשה אישר את החישובים ברמת מקריות בדגימות של הלא מקצועיים, אבל התחמקו מן ההאשמות של רולינס על חוסר יושר אקדמי והונאה.
דו"ח ארטל
בעוד ה- CSICOP עמדו על כך שעדיין לא התגלו ההטיות סמויות בבקריטריונים לבחירת המדגמים במחקר אפקט מרס של גוקלן, הם לא עשו דבר כדי לגלות זאת. במקום זאת, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת גוטינגן, בשם סויטברט ארטל, מצא דרך קפדנית ועקבית יותר להגדרת מעמד גבוה בתקווה שבתהליך זה עשוי להיות הפגם שהוביל לקורלציות יוצאות הדופן. לכן, כאשר הספורטאים הופרדו לקבוצות בעלות דרגות שונות של מעמד/בולטות, גילה ארטל שהתוצאות מראות במדויק מה שגוקלן עצמו מצא – ככל שהאתלט בולט יותר, כך האפקט חזק יותר.
יתר על כן, כאשר ארטל תיקן את חוסר העקביות של גוקלן במתודולוגיה ממחקר אחד למשנהו, השפעת אפקט מרס גברה, לא פחתה. מחקרו של ארטל לא רק הפריך את הרעיון שיש הטיה של בחירה – לא מודעת או מכוונת – במתודולוגיה של גוקלן, אלא גם הגן על ממצאיו. הסקפטיקל אינקווירר סירב לפרסם את הדו"ח של ארטל בטענה כי השפה היא טכנית מדי, למרות שהוא מתגאה שבקרב קהל הקוראים שלו יש כמה מדענים ואקדמאים מבריקים ביותר. במקום זאת פורסמה היצירה ב- Journal for Scientific Exploration.
Notes
George Abel was a Professor of Astronomy at UCLA and an early warrior in CSICOP’s war on astrology*
ג'ון אנטוני ווסט (כפי שסוכם על ידי מריה מתיאוס מן הספר The Case For Astrology)
יחד עם ג'ן גרהרד טונדר, ההיסטוריון ג'ון אנטוני ווסט חיבר את הספר The Case For Astrology, היסטוריה של האסטרולוגיה מן הזמנים העתיקים ועד לתקופה המודרנית. בנוסף הוא כתב ספרים ותיעודים על מצרים העתיקה, הכוללים את the Serpent in the Sky and The Travelers’ Key to Ancient Egypt modern era.
למאמר המקורי באנגלית הכנסו לקישור
תרגום: גלי סאט פוראן ליבנה
להמשך קריאה על אפקט מרס ומישל גוקלן הכנסו לקישור